ימים לא פשוטים עוברים על מדינתנו הקטנה,

הפוסט הזה לא מדבר על פוליטיקה אלא על חייכם האישיים:

נתחיל מכך שהנושא הזה מאד לא קל ולכל אחד יש דעה אחרת

בפועל מה שקרה זה שדרך אלימות מנסים – להשיג משהו טוב.

בתמורה, במקום מיגור הגזענות אני רואה שהגזענות רק עלתה

בכל פינה אני שומעת משפטי נעצה שמאד צורמים לי כלפי בני העדה האתיופית

שלא אחזור עליהם פה כי זה מבייש לכתוב דבר כזה.

ולמה דבר כזה קרה?

כי ברמה הפסיכולוגית אנשים רואים את אותם המפגינים שחלקם עושים

דברים ממש נוראיים שבטח חלקכם ראיתם ושמעתם – כמו

זריקת אבנים על בני אדם ועל שוטרים, ניפוץ זכוכיות, זריקת

בלטות בטון על מכוניות עוברות, הצתת אש והשחטת רכוש של

אנשים חפים מפשע!

רק מה…שהמתבוננים מהצד (חלקם ולא כולם כמובן) מרוב כעס

(אגב הכעס פה לחלוטין מוצדק) – מכלילים את כל העדה האתיופית

כאילו שהם כולם כאלה שפלים ופושעים..

כאשר בפועל זוהי רק קבוצת אותם האנשים שעשו זאת..

מכאן גם מגיע העניין הבא..

קרו פה 2 בעיות שאנחנו כל העת פוגשים ביום יום שלנו

בחיים האישיים שלנו, ולא רק כשמדובר בטרור או פעילויות לחימה..

מהן 2 הבעיות הללו?

1. ניסיון לקבל משהו טוב וחשוב – דרך אלימות.

2. הכללה.

אני אסביר כל אחד מהם:

1 – כפי שרשמתי מעל – רק ארחיב: כוונת המחאה היתה קבלת שוויון זכויות – דבר שהוא טוב, אתם בטח תסכימו איתי – אבל זה רק אם לרגע להפריד בין הכוונה הראשונית לבין המעשים שנעשו בפועל.

כך גם ביום יום שלנו – אנחנו הרבה פעמים רוצים משהו שהוא באמת טוב אבל המעשים שלנו הורסים את זה. למשל –

אמא שרוצה לתת חינוך טוב לילד שלה (כוונה ממש טובה) – צועקת עליו בזמן שהוא לא מתנהג כשורה. היא מבצעת התנהגות שפוגעת בתוצאות שהיא רוצה להשיג! כי כל מה שהילד יזכור זה אמא צועקת “ורעה” וש”אמא שלי לא אוהבת אותי” וזה בדיוק ההפך ממה שהאמא רצתה להשיג!

לכן הטיפ שלי אליכם הוא:

תמיד לעצור ולחשוב – מהי הכוונה שלי? מה אני רוצה להשיג?

ואז המחשבה השניה שלכם מומלצת שתהיה: איזה פעולות עליי לעשות על מנת להעביר את הכוונה והמסר שלי בצורה כזו – שהצד השני יקבל אותה נכון, והיא לא תתעוות בדרך בגלל פרשנות שלו, עקב מעשים שעשיתי שמיסכו את הכוונה והציגו את ההתנהגות שלי בשונה ממה שהתכוונתי?

כן, זהו תהליך שאינו תמיד פשוט. הוא מצריך מודעות ועבודה עצמית.

הטיפ שלי לזה הוא ב 2 שלבים:

1 – לעצור ולחשוב. לא לעשות דברים על אוטומט!

2 – באמת לחשוב על הצד השני לרגע. לחשוב על מי שזה: הילד שלכם, הבעל, הבוס, חברה, לחשוב – מיהו הטיפוס הזה? איך עליי להתנהג על מנת שהוא יקבל הכי נכון את הכוונה והמסר שלי?

כלומר תפעלו מתוך איך הוא יקבל את זה, ולא מתוך – איך אתם רוצים עכשיו להעביר את המסר.

מבינים?

יופי.

עכשיו נעבור לדבר השני שרציתי לדבר עליו והוא על – הכללה.

מה זה “הכללה”?

הכללה זהו מושג מתחום הפסיכולוגיה (שגישות שונות אימצו אותו, ביניהם NLP),

שאומרת שאנחנו לפעמים בטעות מחשבתית מכלילים משהו ספציפי שקרה פעם אחת

(או כמה פעמים) לתוך משהו גורף.

בטח שמעתם או אולי אמרתם בעצמכם משפטים כמו “כל הגברים בוגדים”, “להיות עצמאי זה מסוכן”, “אי אפשר להיות באמת מאושר”, “כל האנשים שהגיעו ממדינה כזו וכזו הם בורים”..

מאיפה זה מגיע? מהכללה.

נניח אצל אשה מסוימת – בעלה בגד בה, אז נוצרה אצלה האמונה שכל הגברים בוגדים. או אם גדלתם בבית שבו ההורים כל הזמן דיברו כמה זה מסוכן לפתוח עסק כי זה קרה להם או כי הם שמעו סיפור של מישהו שהעסק שלו לא הצליח, אז זהו – השכל (המיינד) עשה הכללה – שאי אפשר באמת להגיע למצב של עסק יציב ומשגשג ושזה תמיד סיכון.

טיפ: מומלץ לא לדבר וגם לא לחשוב בהכללות. למה?

כי זה מאד מגביל אתכם או את האנשים שלהם אתם אומרים משהו מכליל.

איך לדעת האם הכללתם?

תשאלו את עצמכם – האם זה תמיד ככה? האם אצל כולם זה ככה?

אם התשובה תהיה “לא”, סימן שזוהי הכללה ולא בהכרח מה שקורה תמיד ולכן זוהי אינה האמת הגורפת.

התועלת שתקבלו מזה תהיה שתוכלו להשיג הרבה יותר מהחיים כאשר לא תהיה אמונה מגבילה בראש שפועלת ברקע ועוצרת אתכם מלפעול בתחום שאליו האמונה הזו שייכת בחייכם.

מקווה שהמאמר הזה היה מועיל בשבילכם,

ואשמח לדעת מה לקחתם ממנו,

שלכם,

אילנה.